שבוע המודעות לבריאות הנפש

עניינים שבנפש

אחת הפתולוגיות היותר מזוהות עם נפש היא – דיכאון. ולא בכדי. שכיחותה עולה בשנים האחרונות ויותר ויותר אנשים מאובחנים כסובלים מדיכאון, מדכדוך ועצבות ודיכאון זמני ועד דיכאון קליני כרוני, איפשהו על ציר הסקאלה כולנו טועמים ממנה טעימה כזו או אחרת במהלך חיינו.

מחקרים מציינים כי כיום 1 מכל 8 מבוגרים מאובחן כסובל מדיכאון קליני  ו- 1  מכל 33 ילדים מאובחן עם דיכאון קליני. כמו כן  דיכאון הוא בין סיבות המוות המובילות להתאבדות.

 

300 מיליון אנשים בעולם סובלים מדיכאון.

1 מכל 20 אמריקאים סובל מדיכאון ומטופל תרופתית.

נשים נוטות לדיכאון כ- 70% יותר יותר מגברים.

כ- 25% מהנשים סובלות מדיכאון קשה.

כ- 50% מכלל האמריקאים סובלים מדיכאון קשה.

בישראל 1 מכל 6 אנשים בוגרים סבל או סובל בחייו מדיכאון.

1 מכל 33 ילדים מאובחן עם דיכאון קליני.

1 מכל 8 מבוגרים מאובחן בדיכאון קליני.

דיכאון הוא בין סיבות המוות המובילות להתאבדות.

התאבדות היא סיבת המוות המובילה בקרב בני 15-24. (הגברים בגיל הזה עם נטייה גבוהה יותר להתאבדות).

וזו סיבת המוות הרביעית בקרב בני 10-14.

 

 

היום יודעים לומר בהסכמה אחת כי המצב הרגשי נפשי הוא המקור לכל הפתולוגיות הפיסיות וכי הנפש והגוף קשורים זה בזה.

דיכאון הוא אחד הגורמים העיקריים ל:

25% ממחלות הסרטן

75% מהפרעות אכילה

1 מכל 3 התקפי לב

27% מחולי הסכרת

50% מחולי פרקינסון

כ- 30% מאירוע מוחי

מגרנות

 

מהו דיכאון? 

דיכאון מוגדר כמצב רוח ירוד המלווה ברתיעה וקושי מלבצע פעילות כלשהי באופן המשפיע על האדם ופוגע ביכולת התפקוד היומית שלו, מחשבות שלא מרפות ושינוי בהתנהגות.

דכאון אינו תופעה חדשה אך אחוז הלוקים בו עולה עם השנים והופך להיות שכיח יותר ויותר. דכאון מוכר בתרבויות קדומות כמו היוונים. מוכר ברפואה הסינית. היפוקרטס מזכיר זאת בכתביו:

“פחדים ודכדוך, אם הם נמשכים זמן רב, הם ביטוי לסימפטומים של מחלה”.

בתקופות קדומות יותר היה מוכר הדיכאון יותר בשם: מלנכוליה.

 

דיכאון אינו בא לידי ביטוי בצורה אחת. מדובר במגוון של הפרעות הכוללות: דיכאון קליני, פוסט טראומה, הפרעת אישיות קוטבית, עצבות כרונית=מלנכוליה ועוד…

 

הטריגרים והסיבות לדיכאון הם רבים. אנחנו חיים בסביבה ותרבות לחוצה ותובענית מאוד: 

  • לחץ
  • חרדות
  • תחרותיות
  • הלקאה עצמית וביקורתיות
  • עמידה בדרישות ויעדים גבוהים
  • עבודה
  • פרנסה
  • בעיות חברתיות – נידוי חברתי בעיקר בקרב ילדים ונוער
  • בעיות בזוגיות
  • בעיות פריון
  • לידות – בקרב נשים
  • שינויים והשפעות הורמונליות – נערות, גיל המעבר, טיפולים הורמונלים
  • בעיות בריאות קשות
  • הטרדה וניצול מיני
  • התעללות פיזית ומילולית
  • חווית נטישה
  • מחזוריות היממה – וחוסר שינה
  • חוסר באור ושמש – אנחנו יודעים שלשמש יש תכונות תרפויטיות גם במקרים של דיכאון. ויש לאור השפעה על רמות הסרוטונין במוח. אנחנו גם יודעים שבמקרים של דיכאון אנחנו מסתגרים בתוכנו. מעדיפים חשיכה. 
  • תזונה – סוכר לבן, מזון מעובד ומתועש, צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים.
  • כספית ורעילות מתכות כבדות אחרות (לדוגמא: בחיסונים וסתימות אמלגם)

כספית יכולה לפגוע בתפקוד התקין של מערכת החיסון, החושים, הנוירולוגית, התפקודית וההתנהגותית. 

  • אלומיניום – נושא סיכון למחלות אוטואימוניות, דלקת כרונית במוח, והפרעות נוירולוגיות. 
  • סטרס, סטגנציה וחוסר פעילות

קורטיזול – הוא הורמון חשוב לתפקוד תקין של הגוף. הוא מופרש מבלוטת יותרת הכליה ומוכר כהורמון הדחק – היות והוא משפיע על המטבוליזם בגוף, מעודד עליה ברמת הגלוקוז בדם, מסייע בפירוק של גליקוגן בכבד, מעלה לחץ דם ומפחית תגובות של מערכת החיסון – כדי לאפשר לגוף להתמודד במצבי לחץ.

אבל עודף קורטיזול (כמו לדוגמא במצב של סטרס כרוני) מוביל ל: דלקת, חוסר איזון הורמונלי, הפרעות קוגנטיביות, רמות גבוהות של סוכר בדם, יתר לחץ דם, רגישות ללקות במחלות.

  • חוסר פעילות גופנית עשוי להוביל לזרימה לא תקינה של דם ולימפה. חסימות – סטגנציות. גושים. הפרעה בתהליכי החלמה.

פעילות גופנית קבועה חשובה להתפתחות תאים נוירולוגים במוח. זרימה תקינה של דם. אספקת חמצן טובה לתאים. הרגשת חיוניות.  פעילות גופנית מעלה היווצרות כלי דם חדשים (אנגיוזה), היווצרות תאי עצב חדשים (נוירוגנזה), היווצרות סינפסות (סינפטוגנזיס), היווצרות של נוירוטרנסמיטורים – מוליכים עצביים ורמות חמצן תקינות בתאים ובמוח.

  • תירואיד – חוסר איזון של בלוטת התריס.

 

 

  • אספרטם – ממתיק מלאכותי. מתפרק ל- 3 חומרים פעילים: 

פנילאלאנין – מוריד רמות של דופמין וסרוטונין 

חומצה אספרטית – חומצת אמינו שיש לה שייר חומצי. – גורמת לרגישות גבוהה של נוירונים שמובילה להתנוונות נוירונים ואסטרוציטים (אסטרוגליה – סוג של תאי גליה).

מתנול – גורם לדכאון קליני והפרעות ראייה שיכול להוביל לתרדמת וחומצות מטבוליות (יצור עודף של חומצה).

 

 

מה יכול לתרום למניעה וטיפול בדיכאון?

  • פעילות גופנית עשירה ומותאמת לאדם, 
  • נשימה מלאה ונכונה,
  • חשיפה לשמש, 
  • תזונה בריאה עשירה בירקות , פירות ואומגה 3 , 
  • שינה מספקת, 
  • מדיטציה ועבודה תודעתית, 
  • פעילות אינטלקטואלית, 
  • עשייה ומעורבות בפעילות חברתית ושייכות לקהילה, 
  • מזון אורגני נטול חומרי הדברה והימנעות מכימיקלים מזיקים

כל אלו מווסתים ומאזנים את ההורמונים המשפיעים על המח והגוף.

ניתן להיעזר בפטריות מרפא ובצמחי מרפא אשר מיוחסות להן תכונות היכולות לסייע במצבי דכאון.

 

בברכת בריאות טובה

אורית מנשה, יו”ר

הקרן על שם משפחת מנשה

 

האמור במאמר זה הינו לידע כללי בלבד ואינו בא להחליף יעוץ ו/או טיפול רפואי. יש להתייעץ עם הרופא המטפל ו/או איש מקצוע מוסמך.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

דילוג לתוכן