אביב על פי הרפואה הסינית

הרפואה הסינית מונחית על פי העיקרון של ההתאמה בין האדם לטבע.

לפיה, כל פעילויות האדם – הפיזיות והמנטליות צריכות להיות ולהשתנות בהתאמה לחוקיות הטבע של הגדילה והצמצום, השינויים והתמורות היחסיים של היין והיאנג לאורך עונות השנה. כמו ששעות היום והלילה, הטמפרטורה והאקלים משתנים לאורך ארבעת העונות, כך גם האדם צריך לסגל את פעילותו המנטלית, שעות העבודה והמנוחה ולצרוך תזונה מתאימה לכל עונה ועונה.

הספר ‘הרפואה הפנימית’ של הקיסר הצהוב (אחד מהספרים החשובים ביותר ברפואה הסינית),  עוסק, בפרק השני, ב’אמנות החיים דרך ארבעת העונות’. לפי כתב זה, מביאים עימם חודשי האביב את התחדשותם של כל הדברים בטבע. זהו זמן של לידה. כמו נבראים השמיים והארץ מחדש. הטבע נולד. זהו זמן של יצירה. התפרצות היצירה אל החוץ משנת החורף. האנרגיה הקוסמית כמו מתעוררת ומתחילה את זרימתה מחדש. על האדם להתאים עצמו אליה, גופנית ורגשית.

האביב הוא ההתחלה. התחלה של מחזוריות העונות, השנה, היקום. של האנרגיות הקוסמיות. התחלה של האנרגיה בכלל ושל כל הדברים בטבע המשתקפים גם באדם. מעניין הוא, שגם על פי התנ”ך, חודש ניסן (פסח) הוא למעשה ראש השנה. חג האביב. חג החירות. היציאה אל החופש…ומרגישים ש’משהו באוויר משתנה’.

זוהי עונת מעבר וככזו, היא עונה של שינויים (בדומה לעונת הסתיו אבל בעוצמה גדולה יותר באביב). מזג האוויר משתנה, הטבע מתעורר לחיים, הטמפרטורה משתנה ופולן אבקנים שונים מתעופפים להם באוויר וגורמים לאוכלוסייה הרגישה להתפרצויות אלרגיות, בעיקר סימפטומים של: אף נוזל, גירויים וגירודים בעיניים, לעיתים פריחות בעור, ביטויים שונים במערכת הנשימה כמו גירויים בקנה הנשימה, קוצר נשימה ואפילו שיעול.    מדוע זה קורה? – חוסר יציבות בפאזת האדמה שאמור להיות נקודת האמצע, המחברת והמאזנת בין הפאזות האחרות, בין ציר החיים (ציר היומיום): פאזת העץ ופאזת המתכת. ציר האיזון של החיים. הרמונית החיים; וציר היצירה: פאזת האש ופאזת המים. כאשר ישנו חוסר יציבות בפאזת האדמה, הוא מתורגם לקושי עם שינויים, כמו ‘האדמה זזה’. אז נראה גם השפעה על מערכת החיסון ובהתאם סימפטומים של אלרגיות למיניהן.

האדמה היא הציר וגם התחלת התנועה של כל הדברים. היא אנרגיה המחברת ומתחברת לאנרגיה אחרת, על מנת ליצור דבר אחר.

המים – הם ה- YIN. שיא ההכלה.

העץ – הוא התנועה מהמרכז החוצה. הצמיחה והגדילה למעלה והחוצה.

האש – היא המהות.

המתכת – היא ההפרדה לשם ההגנה. גבולות אלסטיים אבל גבולות.

האדמה – היא הציר המאפשר את התנועה. יצירת דברים חדשים.

הטחול משויך לאדמה. פאזת האדמה מאפיינת את 18 הימים שבסוף כל עונה במעבר לעונה הבאה. ולכן, במהלך כל סוף עונה, צריך הטחול להיות חזק דיו כדי להיות מסוגל להתנגד ולהתגבר על פתוגנים ומחוללי מחלה למיניהם.

*האם משמעות הדבר שניתן לעשות פעולות חיזוק לתפקודי הטחול בסוף כל עונה כדי למנוע מחלות?

הרפואה הסינית ממליצה על: ST36 – 5 מוקסות על הנקודה בסוף כל עונה, בתוספת נקודה המתאימה לאותה עונה; ותזונה תומכת ומחזקת את הטחול.

לפי ה- NEI JING , יש לדקור באביב את הנקודות  LIV-4  ו GB-38, כנקודות נהר, שם דינמיקת זרימת הצ’י עמוקה ויציבה יותר (ביחס לנקודות הבאר, מעיין ופלג), כמו נהר המתרחב, אך היא פחות מניעה והשפעתה עשויה להיות פחות מהירה. בעונת האביב, בה האנרגיה בעלת אופי מתפרץ, טיפול באמצעות נקודות אשר זרימת הצ’י שלהן עמוקה ויציבה במרידיאנים אלה (המשויכים לפאזת העץ ולעונת האביב) מקדמת ומסייעת להשבת איזון הצ’י.

 

אחת התופעות האופייניות לעונת האביב היא – עייפות

לכאורה תופעה בלתי מוסברת, שמורגשת בחודשים אלה אצל אנשים רבים, והיא מביאה עמה תהיות שמא חסרים ויטמינים, מינרלים. אולי התזונה לא כל כך טובה. לא מספיק שעות שינה? אולי כדאי לעשות שוב בדיקות דם… – ובמרבית המקרים לא מוצאים תשובה / ממצא פתולוגי.

אז מה ההסבר לכך? – האנרגיה שהגוף דורש בעונה זו. ההתעוררות, הצמיחה והגדילה אחרי ‘שנת החורף’; האנרגיה המבקשת לפרוץ החוצה, בדיוק כמו בטבע, כמו זרע שנובט… התהליך הזה צורך ‘דלק ‘ רב, אנרגיה גדולה ואם לא דאגנו לשמור ולשמר ולאחסן את האנרגיה הזו בגוף בעונת החורף,  כדי שבאביב יהיה הגוף חזק דיו ויוכל להיפתח, לצמוח ולהתחיל… אזי אנו עלולים לא רק להרגיש עייפות אלא גם לפגוע באנרגיה של הכליות, להתיש את צ’י הכליות, דבר שעשוי להתבטא בעונת האביב בחולשה, קור, רפיון שרירים, פגיעה בגידים ורצועות, פגיעה בבניית עצמות, וכאמור תחושת עייפות.

החכמים הסינים טענו, כי הבנת חילופי היין והיאנג בעונות השנה, הוא למעשה הבסיס לצמיחתם ולדעיכתם של החיים. זוהי מהות החיים. השורש. המקור. אלה הם חוקי הטבע. והבנתם מאפשרת חיים נטולי מחלות ושמירה על בריאות טובה. אם אדם מבין כיצד עליו לשמור על איחסון אנרגיית היין בגוף במהלך הסתיו והחורף ובמהלך האביב והקיץ לשמור על מידה נכונה של ביטוי לאנרגיית היאנג (לא מתפרץ מידי ואפילו מעט מאופק), אזי יצליח הוא לשמור על התמציות הטהורות ועל האנרגיה האמיתית מלהתבזבז לשווא.

כך למעשה, פעלו החכמים בימי קדם במניעת מחלות. הטיפול במחלה היה למעשה – מניעתה. לרופא היו הולכים כשהם בריאים ועל מנת לשמר את הבריאות, על דרך שמירת האיזון של היין והיאנג.

אז מה ניתן לעשות כדי לשמור על הגוף בעונה זו של האביב ובמעבר לעונת הקיץ?

  1. במהלך עונת האביב מומלץ (על פי הספרות) לפרוש מוקדם לשינה ואף להתעורר מוקדם.
  2. מומלץ לשמור על רוגע ושקט נפשי ולהימנע מרגשות מוקצנים וקיצוניים אשר יש בהם לטלטל את הנפש. זוהי עונה המזוהה עם פאזת העץ (כבד, כיס מרה), שצבעו ירוק. ולכן, כל סוג של רגש שלילי, בעודף, מהסוג של: כעס, תסכול, מתח, דכאון ועצבות, עלולים לפגוע בכבד, ומוטב להימנע מהם.
  3. מבחינה גופנית, מומלץ להקפיד על שגרת אימונים קבועה, בתדירות גבוהה. תרגילי מתיחות לגידים ולרצועות יעזרו לשמר ולשמור את הגוף (הגידים והרצועות מזוהים עם הכבד).
  4. מומלץ ללבוש בגדים רפויים ולא צמודים מידי לגוף, על מנת לאפשר לאנרגית הגוף המתעוררת מ’שנת החורף’ לזרום ללא הפרעות.
  5. הכבד ברפואה הסינית הוא מחסן הדם ובין היתר הוא אחראי על טיהור וניקוי רעלים מהגוף. על מנת לתמוך בכבד ניתן להיעזר גם בתזונה (כפי שאמר היפוקרטס “תן למזונך להיות לתרופותיך וחשוב תמיד חשיבה חיובית” ואמר הרמב”ם: “מזונך הוא תרופתך ותרופתך הוא מזונך”). אז מה שותים לחיזוק הכבד? – שייקים ירוקים. ואוכלים? – עלים ירוקים: חסה, רוקט, סלרי, תרד וכו’…. פירות: תפוח, שזיף, מלון, בננה, אבטיח, תפוז, ענבים, פטל. קטניות: אפונה, שעועית מש, שעועית לימה. תבלינים: ג’ינג’ר, הל, חרדל, כורכום, פלפל שחור. שונות: אצות, דבש, חומץ תפוחים טבעי, שמן זית. (כמובן שבמקרה של מחלות יש להתייעץ עם איש מקצוע).

 

בריאות טובה

אורית מנשה, יו”ר הקרן

שתפו

מאמרים ומחקרים נוספים

תרצו לקבל תכנים ועדכונים
של הקרן על שם משפחת מנשה?

השאירו כאן את כתובת המייל שלכם והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן