“והגדת לבנך”
הגדת מה? מה משמעות המלים האלה?
האם רק לספר ביציאת מצרים כסיפור שהיה?
מה העומק שעומד מאחורי המלים האלה?
פסח הוא למעשה חג של חונכות, שלנו המבוגרים את הדור הצעיר. עוררות את הדור הצעיר לשאול ולחקור ולהתבונן על המהות שלו. מיהו? מי אני? לחקור דורי דורות אחורה אל שורשיו הקדומים המצויים בתוך הגנטיקה שלו.
סדר פסח, הניקיון וההיערכות שלפני החג אלה ימים של תהליך להתבוננות אל תוך עצמנו:
- במה שקיים כאן ועכשיו
- במה שהיה והיינו בעבר
- במה שנרצה לנקות מאיתנו
- במה שנרצה להיות ביום המחר
- ואיך נרצה לראות את עצמנו.
עבדים היינו במצרים. רמת אדם נמוכה וחלשה, מבוזים ונרדפים על ידי עם אחר, תשושים וכבויים.
אבל ברגע האמת, רגע לפני שנפלנו ל- נ’ שערי טומאה, אספנו את עצמנו, זכרנו את המקורות שלנו, את אבותינו, הדלקנו בתוכנו את אור האמונה והארנו את החוטים הנסתרים המקשרים בין כולנו – קשר של ‘ערבות הדדית’.
מהסתכלות מצומצמת, יחידנית והישרדותית על האני העצמי, ללא עתיד, עברנו להסתכלות על הכלל, על האחר, על התקווה והאמונה, ועל העוצמה שלנו כעם מאוחד ומלוכד, עם פנים אל הארץ המבוטחת.
והגדת לבנך –
זכור מי אתה, מאין באת ולאן פניך;
נקה מעליך את כל החמץ – היא מידת הגאווה
ולבש עליך את מידת הצניעות, הענווה, הפשטות, מידת האמת. בלי לנפח ולהתפיח דברים, בלי לייפות אותם, אלא בפשטותם, כפי שהם, ככה כמו מצה ולא כלחם שתפח.
חג פסח שמח וכשר
בריאות טובה
אורית מנשה, יו”ר הקרן
