הפרעת וויסות חושי – SMD
וויסות חושי הינו היכולת לקלוט גירויים הנמצאים סביבנו ולעבד אותם במוחנו באופן תקין ומאוזן, על מנת שיהיה ביכולתנו להתמודד ולהגיב בצורה טובה בזמן אמת. הוויסות החושי מאפשר לנו לשים לב לגירויים רלוונטיים ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים.
יכולת זו אינה אחידה אצל כולם. ישנן דרגות שונות של וויסות חושי והן משתנות מאדם לאדם.
הפרעה בוויסות חושי הינה הקושי לעבד את הגירויים השונים במח שנעשים על יד חמשת החושים: טעם, ריח, ראייה, שמיעה, מישוש/מגע,
ושלושת המערכות השונות: מערכת המגע (טקטילית), מערכת התנועה (וסטיבולרית) ומערכת התחושה העמוקה (פרופריוצפטיבית) בצורה תקינה.
ההפרעה יכולה להתבטא בחוש אחד או יותר, ובמערכות השונות והיא עשויה לגרום לקשיים רבים בתפקוד היומיומי של הילד.
הפרעות בוויסות החושי באות לידי ביטוי בשני קצוות:
- קצה אחד – ילדים הסובלים מרגישות יתר או תגובתיות יתר.
ילדים אלו יחוו את העולם בעוצמות גבוהות מאוד, כמו: רגישות גבוהה למרקמי מזון (כמו מזון עיסתי), רגישות גבוהה למרקמים תחושתיים (כמו חול), ריחות, רעשים (הילד יכסה את אוזניו עם ידיו, יתקשה בהצגות ומסיבות יום הולדת), הימנעות ממגע (לעתים התנהגות זו תתורגם כביישנות או הססנות).
- קצה שני – ילדים הסובלים מתת רגישות או תת תגובתיות.
ילדים אלו זקוקים למגע חזק מאוד (חיבוק עוצמתי, לעתים נשיכות, מגע מועך), גירויים חזקים ועוצמתיים. תגובתיות מוגזמת שאינה תואמת את האירוע / המצב, ולעיתים אף תוקפנית לגירויים שונים. ילדים אלה עשויים להיתפס כאימפולסיביים, היפראקטיביים, מאיימים וחסרי יכולת שליטה בעיני סביבתם.
הנטייה החברתית היא להתרחק או להרחיק ילדים אחרים מהם, דבר שמבודד אותם חברתית ומעצים על הקושי שלהם.
בקצה השני, מצויים גם ילדים המתמודדים עם חיפוש חושי המתבטא בצורך ועניין מוגברים בהתנסויות וחוויות תחושתיות עוצמתיות וממושכות. נמצא את הילד תנועתיות רבה הגובלת בתזזיתיות ללא יכולת לעצור/לחדול באופן עצמאי. ילדים אלה אוהבים וזקוקים לשימוש ממושך שעות רבות במתקני משחק בגינות ציבוריות כדי לפרוק ולשחרר את הצורך בתנועת יתר, לרבות התפלשות בחול או צורך במשחקי מים, חול ובוץ.
צורך לגעת באנשים וחפצים וכמעט בכל דבר. אכילה מהירה ודחיסת אוכל לפה. פעמים רבות הם יבחרו מזונות ומשקאות בטעמים חזקים ומורגשים כמו סודה או מזונות מתובלים חזק.
התנהגויות המעידות על קושי בוויסות החושי עשויות להתבטא ב:
אכילה, שינה, שמירה על היגיינה, לבוש, למידה, משחק, חברתיות, משפחתיות.
כיום מחקרים מוכיחים שמימדי התופעה הינם 10-15% מהאוכלוסייה ובשנים האחרונות ישנה עליה מתמדת בשכיחותה של התופעה.
הגורמים להפרעה הינם שונים ונמצא כי תהליך הלידה הינו בעל משקל רב:
- גנטיקה
- מרכיב טרום לידתי למשל הרעלה (תרופות ,חיסונים)
- לידה טראומטית
- לידה ארוכה, קיסרית או מכשירנית (1)
- פגות
- סביבת חיים עשירה בגירויים שאינה מותאמת
- סביבה חיים ללא גירויים שאינה מותאמת
- שימוש במסכים בצורה לא מבוקרת ו/או מגילאים קטנים מאוד
- מזון מעובד ועתיר סוכר לבן (הפרשה בלתי מבוקרת של דופמין)
- מחסור באומגה שלוש של האם בזמן ההריון כיוון שDHA ו- EPA חיוניים למוח ולגוף, ומחסור בשניהם עלול לפגוע בהתפתחות המוחית של העובר (2)
- תזונה לא מספקת / מאוזנת
מה ניתן לעשות?
*דיאטה סנסורית, דיאטה הכוללת פעילויות תחושתיות שנבחרות בקפידה ונועדו לעזור לילד להתנהג בצורה מווסתת ומאורגנת. תוכנית זו מצריכה שינויים בסדר היום, בסביבת הבית ולעיתים אף במסגרת החינוכית, היא נבנית בשיתוף הילד והוריו על ידי מרפאה בעיסוק מוסמכת(4).
*הימנעות ממסכים במיוחד לפני שעות השנה.
*טקס שינה קבוע ומרגיע ושימוש בשמיכה כבדה ונעימה בשעות השינה.
*מגע ועיסויים עשויים לסייע לוויסות חושי תקין, חשוב להתאים את המגע לצרכי הילד ולעשות זאת בהדרגתיות ניתן גם לרכוש מספר מברשות וספוגים מיועדים ולתת לילד לבחור איזה מברשת נעימה לו יותר, יש ילדים שיזדקקו למגע עדין(תגובתיות יתר) ואילו יש ילדים שזקוקים למגע עמוק וחזק יותר, ולהחזקה (תת תגובתיות, חיפוש חושי).
*תזונה עשירה בוויטמינים ובאומגה 3 ונוגדי חמצון, ישנם מחקרים הממליצים על תזונה ים תיכונית עשירה בפירות, ירקות, שמן זית דגים (ממים עמוקים) וקטניות כתזונה המומלצת ביותר לילדים הסובלים מקשיים בוויסות החושי (3).
*ישנם המלצות על תוסף אומגה 3 איכותי (2).
*הליכה יחפה (בעיקר בים) וחשיפה הדרגתית למרקמים שונים.
פעילות גופנית א-סימטרית כמו: שחייה, טניס, סייף.
*חשיפה לשמש והימנעות מתאורה חזקה במיוחד לפני שעות השינה (כדי לא לפגוע בהפרשה של תקינה של מלטונין וסרוטנין).
*צמח הרוזמרין נקרא ביוון העתיקה “צמח הזיכרון”, יוונים מלומדים נהגו לשזור ממנו זרים לשיפור יכולת הלמידה מיוחסות לו תכונות של חיזוק ושיפור של מערכת העצבים ושיפור יכולת הריכוז והלמידה והגברת פעילות המח(5) .
שמן אתרי רוזמרין : במריחה ועיסוי ( כמות של 4 טיפות ב10 מ”ל של שמן אחר כגון שמן זית או קלנדולה) או בשימוש במבער.
הערה: השמן אינו מתאים לשימוש בקרב ילדים מתחת גיל שנתיים, בני משפחה הסובלים מאפילפסיה ומיתר לחץ דם, נשים הרות ומניקות.
אפשרות נוספת היא להכין שמן תשרית רוזמרין. הנחיות הכנה:
– לוקחים צנצנת זכוכית נקיה, מניחים במים רותחים, מוציאים ונותנים לה להתייבש בתנור בחום של 100 מעלות.
- ממלאים אותה עד סופה בענפי רוזמרין (מגידול אורגני )
- ממלאים שמן זית בכבישה קרה
- סוגרים את המכסה
- מניחים את הצנצנת לשלושה שבועות (כדאי לנער את הצנצנת כל מספר ימים כדי למצות את החומרים הפעילים הקיימים בצמח הרוזמרין)
- לאחר שלושה שבועות מסננים היטב את השמן מן הצמחים ומקבלים שמן תשרית מצמח הרוזמרין
את השמש ניתן לשלב במזון או להשתמש בו כשמן עיסוי.
שמן זה עדין יותר מהשמן האתרי.
בברכת בריאות טובה
מחברת המאמר: חוי פוגל
סייעה לכתיבה: אורית מנשה, יו”ר הקרן
מקורות
- Ptak A, Miękczyńska D, Dębiec-Bąk A, Stefańska M. The Occurrence of the Sensory Processing Disorder in Children Depending on the Type and Time of Delivery: A Pilot Study. Int J Environ Res Public Health. 2022 Jun 4;19(11):6893. doi: 10.3390/ijerph19116893. PMID: 35682475; PMCID: PMC9180069.
- The Evidence Based Treatment Guidelines for Using Omega-3 Fatty Acids as a New Treatment for Psychiatric Disorders in Children and Adolescents, J.P.C. Chang and K.P. Su, 2020
- Navarrete-Muñoz EM, Fernández-Pires P, Navarro-Amat S, Hurtado-Pomares M, Peral-Gómez P, Juárez-Leal I, Espinosa-Sempere C, Sánchez-Pérez A, Valera-Gran D. Association between Adherence to the Antioxidant-Rich Mediterranean Diet and Sensory Processing Profile in School-Aged Children: The Spanish Cross-Sectional InProS Project. Nutrients. 2019 May 2;11(5):1007. doi: 10.3390/nu11051007. PMID: 31052555; PMCID: PMC6566151.
- Mills CJ, Michail E, Bye RA. A Survey of Occupational Therapists on a New Tool for Sensory Processing. Occup Ther Int. 2020 Feb 28;2020:5909347. doi: 10.1155/2020/5909347. PMID: 32190013; PMCID: PMC7068139.
מינה פארן Ph.D עלעלים (רוזמרין רפואי) . 5
