אדם מורכב מהרבה מים. כדור הארץ ברובו מים. האוקיינוס השקט לבדו גדול מחיבור כל היבשות גם יחד. למעשה העולם שלנו הוא יבשה מוקפת מים. הרבה מים.
מים הם מקור החיים. מיוחסים להם מוטיבים וסגולות (דתיים ורוחניים) של ‘מרפא’ (כמו מעיינות מרפא, מי ברכה), ‘טהרה’ (כמו טבילה במקווה, נטילת ידיים), ‘שפע’ ו’חיי נעורים’ (המיתוס על מעיין הנעורים, מים כמקור טבעי להאטת תהליך ההזדקנות ועוד).
תהליך היווצרותנו מתרחש בסביבה מיימית, בתחילה כביצית מופרית המתפתחת לצבר תאים ואחר כך כעובר החי ונושם בתוך מים.
הפזה הראשונה השולטת בתהליך ההתעברות היא פזת המים. היא גם הפזה המסיימת את תהליך ההיריון.
” ‘A human being is a water. When essence (jing) and qi of male and female unit, water flows between them and assumes a form. At the third month the resulting fetus begins to suck. What does it suck? The answer is the five tastes (wu wei). What do these five tastes produce? The answer is the five zang (wu zang)… After the five zang have been formed, they produce the five constituents of the body (wu nei)… After the five constituents of the body have been formed, the nine orifices (jiu qiao) are developed. …by the fifth month the fetus is fully formed; in the tenth month it is born.’ (Guanzi chapter 39 based on Rickett’s translation)” [1]
זהו אחד הטקסטים הקדומים ביותר העוסקים בהתעברות. הוא עוסק בפן הקוסמי (ולא בפן הרפואי) של הבאת חיים, באופן בו הוא משתקף בטבע / באדמה ובתוך גוף האדם. במה שנותן ומאפשר את ניצוץ החיים הראשוני, את ההתעוררות, הנביטה, הגדילה והצמיחה.
זה מסביר את החשיבות וההשפעה הגדולה של מרידיאן הכליות בתהליכי פיריון ואת הקשר שלו למרידיאני האקסטרה, בעיקר ה- chong mai = ים הדם, ים 12 המרידיאנים, שמנקודה kid11 ועד kid27 כולן נקודות היושבות על מרידיאן ה- chong mai או כאלה המשפיעות עליו בהיותן מקבלות ממנו ענף משני.
אדם הוא מים, לא במובן של פאזת המים אלא במובן היותו מורכב בעיקר ממים = דם ונוזלים אחרים. מים אלה מאפשרים חיים, בדומה למים הזורמים באדמה (=אדם) ומאפשרים נביטה וצמיחה.
כאשר תמצית (jing) וצ’י של גבר ואישה מתאחדים, מים זורמים ביניהם ויוצרים צורה.
זה מעניין כי מים במהות שלהם “יוצרים” (מקבלים) את הצורה של הכלי בו הם תחומים; או במקום בו הם נקווים; או חוצבים צורה ודרך (כמו בנקיקים וסלעים), ועם זאת אין להם צורה משל עצמם.
Elisabeth Rochat de la Vallee מתארת זאת בספרה כך:
“There is water coming from the merging of essences and qi of male and female, so the river becomes living water, takes form and becomes the beginning of life.” [2]
אפשר לראות שהמים מקבלים בטקסט גם היבט נוסף, של – מיניות. תמצית האישה המתאחדת עם התמצית של הגבר. כמעין ריקוד-חיזור.
האיחוד של התמצית והצ’י של זכר ונקבה הופך מנהר למים חיים, לובש צורה (חדשה, כי יש כאן תהליך של יצירה) והופך לתחילתם של חיים.
פזת המים מופיעה לאורך כל ההיריון. בספרה מסבירה זאת Elisabeth Rochat כך: בחודש הראשון להיריון, נאספות בגופה של האישה התמציות הסמיכות שהן כמים עשירים.
בחודש הרביעי, העובר מקבל את תמציות המים (מים כפאזה) כדי לתמוך ולבנות את זרימת הדם שלו. היא מדמה זאת לנהרות ונתיבי מים על פני האדמה.
בחודש התשיעי, פאזת המים חוזרת להשלים את מעגל היצירה. מחזוריות זו באה להשלים יצירה של רשת תקשורת שלמה בכל הגוף שנועדה להבטיח את קיומו והמשכיותו של העובר והחיים שנוצרו בחיים האמיתיים כשיצא לאוויר העולם. [3]
המים הם מקור החיים. זאת אומרת, המים הם השורש = המקור, התחלה ליצירת צורת חיים ראשונית.
אך לא תמיד המים יהיו כוח יוצר ממקום של יופי והרמוניה. לעתים יהיו דווקא כוח בעל יכולת של הרס והשמדה ויהיו סיום = מוות (מוטיב המשויך לכליות ברפואה הסינית), כדוגמת: סיפור המבול, צונאמי, סערות וסופות. אבל גם בהיותם כוח הורס, תמיד יהיו חלק מתהליכים של מחזוריות ה’חיים-מוות-חיים’, זאת אומרת שתמיד “המוות” יבוא אחרי יצירה ויוליד אחריו חיים חדשים (כמו סיפור המבול לדוגמא).
מוטיב המים של הכליות הוא גם תהליך של יצירה, התחלה, חיים וגם תהליך של סיום ומוות עם פוטנציאל ממשי לתחילתם של חיים חדשים.
בריאות טובה
אורית מנשה, יו”ר הקרן
[1] Elisabeth Rochat de la Vallee – Pregnancy and gestation, עמ’ 11
[2] שם, עמ’ 12
[3] שם, עמ’ 91-92
