תזונה – הליקובקטר פילורי

התזונה מהווה את המצע להתרבותו ושגשוגו של החיידק...
הליקובקטר פילורי הוא חיידק מוכר ונפוץ מאוד. חלק גדול מהאוכלוסייה נושא אותו אך אפילו לא מודע לכך הסיבה להידבקות בו לא לגמרי ברורה אך הסבירות היא שזה קורה באמצעות מגע ישיר עם צואה או עם רוק.
חשוב מאוד לדעת שחיידקים בדרך כלל אינם שורדים את חומציות הקיבה. זהו חלק מהתפקיד שלה בהגנה על הגוף מפני פולשים. אך חיידק ההליקובקטר פועל בצורה מתוחכמת המאפשרת לו לשרוד את חומציות הקיבה וכך לפתח בה דלקת.

ידוע כי התזונה מהווה את המצע להתרבותו ושגשוגו של החיידק והבסיס לתנאי המחיה שלו. בשל העמידות שלו בפני החומציות שבקיבה שלנו הדגש הוא על מעבר לתזונה בסיסית ביחסים של לפחות 70% לעומת 30% תזונה חומצית.

ראשית יש להימנע מהמזונות הבאים:

מזונות מהחי (בשר, חלב, ביצים ודגים), סוכרים לבנים ומעובדים, עמילנים, קפה, שמנים מעובדים (מרגרינה ושומני טרנס), מוצרים המבוססים על קמח לבן וסוכרים לבנים ומעובדים – פחמימות פשוטות, משקאות ממותקים, מלח ואלכוהול.
אמנם, גם פחמימות מורכבות מתפרקות בסופו של דבר לגלוקוז, אולם העיכול שלהן ממושך יותר, כך שרמות הסוכר והאנרגיה בגוף נותרות יציבות.

*כמו כן, לא מומלץ לאכול בתקופת הטיפול ועד להחלמה, ירקות סולניים: חצילים, פלפלים, עגבניות ותפוח אדמה.

לעתים יש צורך גם להימנע מגלוטן, הן כדי להקל סימפטומטית על מערכת העיכול שהופכת להיות מאוד מאוד רגישה, והן כדי לייעל את תהליך ההחלמה.

החומציים ביותר:
– אלכוהול
– מזון מן החי: מוצרי בשר ועוף, דגים, מוצרי חלב וביצים
– כימיקלים, תרופות, חומרי הדברה, חומרים משמרים, חומרי טעם וריח מלאכותיים, צבעי מאכל מלאכותיים
– מזון מעובד, משומר, מטוגן
– קפה ותה מעלים שחורים
– דבש, סוכר חום
– קטשופ, מיונז, חרדל
– מוצרי סויה מעובדים, לרבות רוטב סויה
– שמנים מעובדים (מרגרינה)
– דגנים וחיטה שאינם מלאים
– משקאות אנרגיה ומשקאות ממותקים
– מלח (עדיף לצרוך מלח ים אטלנטי שלא עבר עיבוד תעשייתי, אבל גם במתינות)
– מיני פיצוחים מומלחים וקלויים
– סוכר לבן ותחליפי סוכר למיניהם
– שמרים וחומץ, למעט חומץ תפוחים
– רוטב סויה
– פירות הדר כתומים: תפוז, קלמנטינה, מנדרינה

מנגד מומלץ לאכול:
פירות וירקות טריים, ורצוי שיהיו אורגניים, היות וחומרי ההדברה נחשבים לחומציים. מיצים ושייקים ירוקים, הרבה עלים ירוקים, מיני אגוזים, שקדים וזרעים חיים, דגנים מלאים, שמנים בכבישה קרה.

הבסיסיים ביותר:
– שקדים, אגוזי ברזיל (מספר יחידות ספורות ביום), זרעי שומשום וזרעי פשתן (טחון טרי ובסמוך לאכילה שאחרת מאבד מערכיו התזונתיים).
– אבוקדו
– שמנים בכבישה קרה כדוגמת: פשתן, זית, המפ וזרעי בוראז’
– קינואה, אורז פראי, דוחן
– יש לשים לב, חיטה, שיבולת שועל ואורז חום – חומציים במידה בינונית.
– משקאות ירוקים – העשירים בויטמינים, מינרלים, אנזימים וחלבונים
– ירקות ירוקים ובפרט: ברוקולי (מכיל חומר בשם סולפורפאן היעיל כנגד החיידק), חסה, תרד, כרוב, לפת, אנדיב…
– לימון, ליים, אשכולית, פומלית
– עדשים וקטניות אחרות (הכי קלי לעיכול הם: העדשים הכתומים והשעועית המנומרת)
– זית
– סטיביה (כממתיק).
– שמן קוקוס (יעיל כנגד החיידק)
– מיץ חמוציות טבעי (יעיל כנגד החיידק)
– חומץ תפוחי עץ אורגני (יעיל מאוד אף הוא)

הקפדה על תפריט המכיל רוב של מוצרי מזון מזינים ובסיסיים כול לעזור רבות בהתמודדות מול חיידק ההליקובקטור, הקלה על תופעותיו ועד להחלמה מלאה.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תרצו לקבל תכנים ועדכונים
של הקרן על שם משפחת מנשה?

השאירו כאן את כתובת המייל שלכם והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן